המדובר בעבירה מן החמורות שבפקודת התעבורה, בתי המשפט רואים בעבירה זו כזלזול בוטה במערכת אכיפת החוק ונוטים להטיל עונשי מאסר.
נהיגה בזמן פסילה היא בין העבירות הבודדות בפקודת התעבורה הדורשת יסוד נפשי – בכדי להרשיע בעבירה זו על התביעה יהיה להוכיח כי הנהג ידע על היותו בפסילה ובכל זאת בחר לנהוג ברכב; כיום על-פי נהלי משטרת ישראל קיימת חובה לחקור תחת אזהרה את הנהג וזאת בטרם יוגש כנגדו כתב אישום – לכן קיימת חשיבות רבה להיוועץ בעו"ד תעבורה בטרם תמסרו את גרסתכם לשוטר.
סעיף 67 לפקודת התעבורה קובע כי "מי שהודע לו שנפסל מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה, וכל עוד הפסילה בתקפה הוא נוהג ברכב שנהיגתו אסורה בלי רשיון לפי פקודה זו, או מי שנוהג בניגוד לתנאים שנוספו ברשיונו כל עוד הם בתקפם, או מי שהודע לו כי נפסל מהחזיק ברשיון רכב וכל עוד הפסילה בתקפה הוא משתמש באותו רכב או מרשה להשתמש בו, או מי שנהג או הרשה לאחר לנהוג ברכב בניגוד להודעת איסור שימוש או צו איסור שימוש, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס מאה אלף לירות, או שני הענשים כאחד".